לפני 75 שנה שודר השידור הרשמי הראשון בטלוויזיה ההולנדית. מאז, המדיום שהתבסס בתחילה בתוך מערכת חברתית מפולגת, הפך לאחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים של תעשיית הפורמטים העולמית. מהשידור הציבורי הראשון ב־1951 ועד פורמטים כמו Big Brother ו-The Voice of Holland, הטלוויזיה בהולנד עברה ממדיום מקומי לתעשייה שמייצרת ומייצאת פורמטים למדינות רבות.
מקור תמונה ראשית: ויקיפדיה – השקופית המפורסמת, עוצבה ע״י פיליפס
ב־2 באוקטובר 1951 עלתה הטלוויזיה ההולנדית לראשונה לשידור באופן רשמי. מספר הצופים היה מצומצם מאוד: ברחבי המדינה היו באותה תקופה כ־500 מכשירי טלוויזיה בלבד. מחירו של מכשיר טלוויזיה עמד על כ־1,200 גילדן (gulden), ולכן רוב הציבור עדיין הסתמך על הרדיו כמדיום המרכזי.
השידור נפתח בנאום של יוזף קאלס (Josef Cals), מזכיר המדינה לחינוך, אמנות ומדעים.
לאחר מכן שודר המחזה “מראת הקסמים” (De Toverspiegel). במרכזו דמות קוסם המשתמש במראה כדי לראות תמונות מהעבר והעתיד. בסיום השידור הופיע הכיתוב “נפתח היום” (Heden Geopend), שסימן את תחילתו של עידן הטלוויזיה בהולנד.
1950-1970: שיטת העמודים והטלוויזיה הציבורית
מאז שנות ה־20 פעלו בהולנד גופי רדיו כמו AVRO, VARA, KRO, NCRV ו־VPRO. הם היו חלק ממבנה חברתי שנקרא verzuiling – ״שיטת העמודים״.
במסגרת השיטה החברה ההולנדית הייתה מחולקת לקבוצות דתיות ואידיאולוגיות נפרדות. קתולים, פרוטסטנטים, סוציאליסטים וליברלים, שפעלו במסגרות מוסדיות נפרדות. לכל קבוצה היו מפלגות, עיתונים ותחנות רדיו משלה.
עם תחילת שידורי הטלוויזיה נשמר עקרון זה. בשנת 1951 הוקמה NTS (Nederlandse Televisie Stichting – קרן הטלוויזיה ההולנדית). ארגוני הרדיו הפכו לשותפים בשידורי הטלוויזיה. לא היה גוף שידור מרכזי אחד, אלא מערכת של ארגוני שידור נפרדים (omroeporganisaties). כולם שידרו דרך אותו ערוץ.
עם השנים החלה החלשות הדרגתית של החלוקה החברתית. תוכניות בידור, חדשות וספורט הגיעו לקהלים רחבים יותר, והטלוויזיה הפכה בהדרגה ממדיום ששיקף את החלוקה החברתית למדיום שמחבר בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
מהטלוויזיה המקומית למעצמת ריאליטי
בסוף המאה ה־20 כבר הייתה הטלוויזיה ההולנדית חלק מתעשיית מדיה מסחרית ותחרותית יותר. השינוי הזה יצר גם את התנאים לצמיחתה של תעשיית הפורמטים ההולנדית, תחום שבו המדינה תהפוך בהמשך לאחת השחקניות הבולטות בעולם.
ב־16 בספטמבר 1999 שודר בהולנד הפרק הראשון של Big Brother (האח הגדול). התוכנית שודרה בערוץ Veronica והופקה על ידי Endemol. כבר בערב הבכורה צפו בה כ־1.1 מיליון צופים. בהמשך העונה עלו נתוני הצפייה, והגמר הגיע לכ־3.5 מיליון צופים.
הבית שבו צולמה התוכנית נבנה בעיר אלמרה (Almere), והמשתתפים חיו יחד תחת תיעוד רציף במשך 24 שעות ביממה. הפורמט התבסס על צפייה מתמשכת בחייהם של המשתתפים ועל מעקב אחר האירועים המתרחשים בבית.
ההצלחה בהולנד הפכה את Big Brother במהירות לפורמט בינלאומי. התוכנית נמכרה למדינות רבות ברחבי העולם, והמודל ההולנדי הפך לאחת הדוגמאות הבולטות ליכולת של תעשיית הטלוויזיה המקומית לייצר פורמטים שניתן להתאים לשווקים שונים.
לאחר עשור – פורמט הולנדי נוסף הופך לתופעה בינלאומית
בשנת 2010 עלתה בהולנד התוכנית The Voice of Holland בערוץ RTL 4. הפורמט פותח על ידי ג'ון דה מול (John de Mol) וחברת Talpa, והעונה הראשונה שודרה בין ספטמבר 2010 לינואר 2011.
גם כאן הצלחת הפורמט הייתה מהירה. התוכנית זכתה למיליוני צופים כבר בעונתה הראשונה, והפורמט נמכר למדינות נוספות והותאם לגרסאות מקומיות ברחבי העולם.
בתוך זמן קצר כבר הסתובבו הכיסאות האדומים המזוהים עם The Voice מארצות הברית וגרמניה ועד יפן וישראל. גרסה הישראלית, The Voice ישראל, עלתה בשנת 2012. הפורמט זכה לעשרות גרסאות ברחבי העולם, והפך לאחד הייצואים הבולטים של תעשיית הטלוויזיה ההולנדית.
בתוך כשישה עשורים עברה הטלוויזיה בהולנד ממדיום שהיה נגיש לכ־500 משקי בית בלבד למערכת תקשורת שמייצרת פורמטים טלוויזיוניים בעלי קהל בינלאומי. מהשידור הציבורי הראשון ב־1951 ועד Big Brother ו־The Voice, סיפורה של הטלוויזיה ההולנדית הוא גם סיפורה של הולנד עצמה, מחברה המחולקת ל״עמודים״ נפרדים, למדינה שהפכה ליצואנית פורמטים משמעותית ומובילה.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
