בפעם הבאה שהאורחים ישאלו במה למלא את המזוודה מישראל, או שתתהו מה לייבא מהביקור הבא שלכם, פשוט תשלפו את הכתבה הזו ותיזכרו. בין אם מדובר במותג קפה, מוצרים לאפייה או קרם לשיער, יש לא מעט מוצרים שרצוי להצטייד בהם. גרדה גלזר עם הרשימה.
בתקופות שבהן אין טיסות לישראל מסיבות ביטחוניות רק מדגישות כמה פעיל קו האספקה בין ישראל להולנד. תגידו מה שתגידו על גלובליזציה, היצע ושפע, כל מי שחי בעבר בישראל, בין אם עברה שנה או שנים רבות, ידע למנות כמה וכמה מוצרים שהוא מביא באופן קבוע. ובכל פעם שיחה על הנושא מעוררת דיון ער אמוציונלי כי יש גם המצדדים בכך ש"אם יודעים ומכירים מקומות, יש פה הכל".
בדיון כזה יש מי שנשבעים בקוטג' שנמכר בלידל או הפראטה ההודית של אלברט היין שהיא בדיוק כמו מלוואח אם מטגנים אותה נכון. רק שבהמשך, בדיון הסוער, יתברר שלכולם יש רשימות ופייבוריטים. בין אם מדובר במותגים ישראלים, מוצרים שקשה למצוא בגלל רגולציה מקומית, או מוצרים שנכון, אפשר לרכוש אם יודעים היכן, אבל הם במחיר משמעותית יותר יקר, חבילות קטנות יותר או באיכות שונה.
כדי להרכיב רשימה מפורטת חפרנו ברשתות החברתיות ועשינו חקירה צולבת בקרב מקומיים חדשים וותיקים, jחברי צוות דאצ'טאון, שבהם נמנים כאלה שעזבו את ישראל בשנה האחרונה ועד מי שחי בהולנד שנים רבות. כמובן, לא הכל ניתן לייבא ויש טעמים כמו זה של בורקס פיצה של פיצוצייה שלא נותר אלא לחכות עבורם לביקור הבא.

אוכל
אין דבר שמייצר תחושה של בית יותר מחוש הטעם. כוס הקפה על השיש עם המשקעים הכהים, גרעינים שחורים במליחות מדויקת שמפצחים על הספה מול הטלוויזיה או תערובת התבלינים על הבשר – זה בדיוק מה שפותח לכם את הצ'אקרה של טעמי ילדות ושייכות.
תבלינים
רגע לפני שתשבעו במוכר המרוקאי או הפרסי, בחנות הטבע שלכם או בשוק הטורקי – ניתן ככל הנראה לקנות ברחבי הולנד תבלינים מגוונים. אבל מבחינת שילוב של מחירים ואיכות, במהלך כתיבת הכתבה משתתפים רבים הצהירו שהם לא מוכנים לוותר על תבלינים טריים בחנויות מתמחות בישראל. בין אם בשוק לוינסקי או ברמת השרון הבולטים בהוזכרו שוב ושוב היו זעתר איכותי, תבלין לשווארמה, חוואייג' למרק ולקפה, בהרט, תבלין גריל עוף, סומאק טרי או אבן יוגורט.
זול משמעותית
אנחנו יודעים שביומבו ובאלברט היין ובסופר הכשר, אפשר להשיג חלק מהמוצרים. אבל חלק מחוויית הקנייה היא גם המחיר ובחלק מהמקרים גם גודל האריזה. בטח במוצרים כמו פתיתים, תמרים, טחינה, שוקולד השחר, קורנפלקס של אלופים, שניצל טבעול, שקדי מרק, ויטמינצ'יק וכריות. מבחינת עלות – אין תחרות, והייבוא עדיף.
קפה ושוקו
תשובה שחזרה על עצמה הייתה טייסטרס צ'ויז וקפה טורקי שחור עם הל לפתוח אתם את הבוקר, טעם מובחן שאין שני לו. עוד מובילה בקטגוריה היא השוקולית, שמשמשת לעוגת יומולדת עם סוכריות צבעוניות ולשוקו – שבניגוד לגרסה ההולנדית מגיע עם כמות נדיבה של סוכר בילט אין.

תערובות קמחים ללא גלוטן
הצליאקים והנמנעים מגלוטן אמנם מקבלים התייחסות במדפי הסופרמרקטים השונים, אבל כולם מודים בפה אחד כי התערובות הקיימות ללא גלוטן לא מגיעות לרמה ולביצועים של אלו שנמכרות בארץ. עוד מוצר ייחודי לל"ג הוא שקדי מרק, שגם לו קשה למצוא תחליף.
עוד מוצרי מזון שכיכבו בקו הייבוא ישראל-הולנד
סירופ בטעם מייפל, רוטב טריאקי, פודינג בטעם וניל ופודינג בטעם שוקולד, צ'יפס תפוח, מילקי ופיתות טריות.
מונוסודיום לנשמה: אחד מחברי הצוות התוודה שההתמכרות שלו היא תבלין לפיצה שהוא מביא בערימות מפיצריות ישראליות, כדי לדאוג למנת ה-MSG הנדרשת.
למטבח
כאילו הקשיים להשיג את חומרי הגלם שהורגלנו אליהם לא מספיקים, צריך להתרגל גם למנז'טים מנייר שנדבק למאפים, או נייר אפייה שכל שליפה ממנו מוציאה החוצה את כל החבילה המגולגלת. מסתבר שישראלים נוהגים לקנות בארץ מסננת לקוסקוס שהרבה יותר קל למצוא, ואוהבים לרכוש ניילון נצמד עם חותכן, ולעתים אפילו,תחזיקו חזק, נייר אפייה ישראלי שמגיע בחבילה של דפים מבלי לבלגן את המטבח.
מוצרי כביסה וניקיון
חולי הנקיון למיניהם זקוקים לתקופת הסתגלות משמעותית להתרגל לסטנדרט המקומי. הולנד נטולת אבק מדברי ורצפות שומשום, וחובבת ניחוחות אקולוגיים. הישראלים לא ממהרים להתיישר לטעם ההולנדי והחומרים הבולטים שחזרו על עצמם בתשובות היו מוצרי ניקוי כמו מבריקל הפלא, מטליות חד פעמיות לניקוי רצפות, מטליות רב פעמיות שמגיעות בגלילים גדולים וכריות יפניות לניקיון.
גם בעולמות הכביסה, בלטו מרככים כמו של בדין, דפים למייבש, ואחת העורכות שמתגוררת פה כבר שנים לא זזה בלי סבון כביסה כביסקול – ריח שאתו מזוהה כל משפחתה. עוד כוכב שהפציע ברשימה היה טישו של צבעוני לאוטו, שנשלף בקלות ומגיע באריזות גדולות משמעותית מהסטנדרט ההולנדי.

טיפוח וטואלטיקה
הורים לילדים הסכימו פה אחד ששמפו סרקל משאיר אבק לכל שמפו מקומי אחר כשמדובר בסירוק ילדים סוררים. אבל נראה שכמעט לכל מותג ישראלי לשיער יש מקום של כבוד, וצצו והופיעו גם הוואי, קרם לשיער של נטורל פורמולה, מרכך פנטן באריזות גדולות, ובתחום הדאודורנטים – דאודורנט ליידי ספיד סטיק היה מבוקש ביותר.
תרופות
מן הידועות היא שרופאים הולנדים נוטים להיות שמרנים יותר במתן תרופות, בעוד שבישראל היד על המרשם קלה יותר, וגם באגף התרופות ללא מרשם יש אפשרויות רבות. ואם יש תחום שבו הישראלים לא לוקחים סיכונים זה כנראה מדף התרופות שלהם.
וכך, רבים מביאים טיפות אופטלגין, דקסמול קולד יום ולילה, טיפות פניסטיל, משחות סטרואידיות לעור, טיפות אקוסאפ לברזל, ויש מי שמביאים אפילו משקפי ראייה גם פורמולות סיניות וצמחי מרפא, שאת חלקם קל יותר להשיג בישראל. כמובן, חשוב לבדוק מראש את תקנות המכס והתרופות המקומיות לפני הכנסת תרופות כלשהן להולנד.
חומר לטיפול בכינים – אחרי שהבת שלי התחילה להתגרד בפראות, רגע לפני הביקור של סבתא שמתעבת כינים, למדתי על בשרי שכל המוצרים הידידותיים לסביבה פשוט לא מצליחים לחסל את הנגע. כינים לא אוהבות יחס ליברלי ומכיל, וכדי להעמיד מסדר ניקיון ראשים לסבתא הן צריכות יד חזקה במיוחד. סבתא קיבלה משימה לפני הגעתה לקפוץ לסופרפארם למדף של הדרין, טיפול אחד והכינים היו היסטוריה.
ויש כמובן גם את הדברים שאי אפשר באמת להסביר למי שלא גדל עליהם: טאקי במזוודה, ספרים בעברית, קישוטים לחגים וכלי פלסטיק שאף הולנדי לא יבין למה אנחנו צריכים כל כך הרבה מהם.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.





אלי אהרון
29/05/2026 at 12:24הדבר שלי אישית הכי חסר בהולנד זה לואקר!
איטליה מטר מאיתנו ועדיין המוצרים לא נמצאים על המדפים בסופרים.
אולי יעניין אותך גם...
איזה דגל נרים השנה?
כמה אנחנו באמת יודעים על עצמנו, הישראלים בהולנד?
מחלום להגשמה: המסע של בוחרים בחיים בהולנד