בחירות מוניציפליות בהולנד: זירה מקומית, השפעה ממשית

ב־18 במרץ 2026 ייבחרו חברי מועצות העיר ברחבי הולנד. עבור רבים מהישראלים החיים כאן, מדובר בבחירות שפחות זוכות לתשומת לב מאשר הבחירות הארציות לפרלמנט. אך דווקא הזירה המקומית היא זו שמעצבת את המציאות היומיומית: בטחון ברחוב, מדיניות דיור, הקצאת מבנים לקהילות, אופי ההפגנות במרחב הציבורי, תכנון שכונות ותקציבי חינוך ורווחה.

אנו חיים פה שנים, הקמנו משפחות, פיתחנו קריירה, פתחנו עסקים והשתלבנו בחברה ההולנדית. העיר שבה אנו גרים אינה תחנה זמנית אלא מרחב חיים קבוע. ובכל זאת, לא תמיד ברור כיצד פועלת המערכת העירונית ומהי השפעתה הישירה עלינו.

בכתבה הקודמת שיתפנו אתכם במדריך המעשי לבוחר. כעת, כדי להבין מה עומד על הפרק בבחירות הקרובות, שוחחנו עם מועמדים מאמסטרדם, אמסטלפיין, ואיינדהובן. העמדות שונות, הרקע שונה ולעיתים גם תפיסות העולם שונות. אך כולם מתמודדים בזירה אחת: העיר.

רשימות מפלגתיות ועצמאיות

חלקם של המתמודדים מייצגים מפלגות ארציות שפועלות גם בזירה הלאומית ונציגיהן יושבים בפרלמנט ההולנדי. למפלגות אלה יש אידאולוגיה ברורה ברמה הארצית, והסניפים העירוניים שלהן מנסים ליישם את אותם עקרונות גם בניהול העיר, אם כי לרוב יש להם חופש פעולה רחב יותר מאשר ברמה הלאומית.

לצד אלה מתמודדות גם רשימות מקומיות עצמאיות, שפועלות רק בעיר אחת ומתמקדות בעיקר בנושאים פרקטיים שנוגעים ישירות לאופי המקום: דיור, בטיחות, תחבורה וניהול שכונות. בערים מסוימות, דווקא הרשימות המקומיות הן הגדולות ביותר במועצת העיר.

ובאמסטרדם נוסף נדבך ייחודי: לצד הבחירות למועצת העיר (Gemeenteraad), מתקיימות גם בחירות לוועדות האזור (Stadsdeelcommissie), גוף מקומי המטפל בנושאים הקרובים לשכונה. כך נוצר ניהול דו־שכבתי, עירוני ושכונתי שמאפשר טיפול הן בעניינים כלל־עירוניים והן בצרכים מקומיים.

אולי יעניין אותך גם:

כנס דאצ׳וורקינג לעסקים – להבין את המערכת ולבנות את הרשת העסקית שלכם בהולנד
מתחילות מחדש: ארבע ישראליות שבנו עסק בלב הולנד – יום האישה 2026
נשים שמתחברות, קהילה שמתחזקת – יום האישה 2026

איך עובד מנגנון הקולות המועדפים, ולמה הוא רלוונטי לקהילה הישראלית

בהולנד הבחירות למועצת העיר (Gemeenteraad) מתקיימות בשיטה יחסית. כל מפלגה מגישה רשימה מסודרת של מועמדים, ומספר המושבים שהיא מקבלת נקבע לפי אחוז הקולות הכללי שקיבלה. אך מעבר לחלוקת המושבים בין המפלגות, קיימת שכבה נוספת שרבים אינם מודעים אליה: קולות מועדפים אישיים (voorkeursstemmen).

בפתק ההצבעה הבוחר אינו מצביע רק למפלגה, אלא מסמן מועמד מסוים מתוך הרשימה. הקול נספר גם לקופת המפלגה, אך נרשם גם כקול אישי למועמד שבחרת. לאחר שנקבע כמה מושבים קיבלה כל מפלגה, נבדק גם מספר הקולות האישיים שקיבל כל מועמד. אם מועמד מקבל מספר מספיק של קולות מועדפים, הוא יכול לעקוף מועמדים שממוקמים מעליו ברשימה ולהיכנס למועצה גם אם אינו ממוקם בראש הרשימה.

הסף לכך עומד על 25 אחוזים ממספר הקולות הדרוש למושב אחד. בפועל, בערים גדולות מדובר בדרך כלל במספר שנע סביב 1,500 עד 2,000 קולות אישיים, תלוי בגודל העיר ובשיעור ההצבעה. המשמעות ברורה: המיקום ברשימה אינו הגורם היחיד שקובע מי ייכנס למועצה. כאשר מצביעים מעניקים את קולם למועמד מסוים מתוך הרשימה, הם מחזקים ישירות את סיכוייו להיבחר.

בפועל, שיעור ההצבעה בקרב מצביעים שאינם הולנדים נמוך לרוב מהממוצע העירוני. משמעות הדבר היא שהפוטנציאל קיים, אך תלוי בשיעור ההשתתפות.

עבור הקהילה הישראלית בהולנד, שמספרה אינו גדול במיוחד אך נוכחותה משמעותית בערים מסוימות, למנגנון הזה יש חשיבות מיוחדת. בקהילה שבה כמה מאות או אלפי קולות יכולים לעשות את ההבדל, הבנה של מנגנון הקולות המועדפים משנה את אופן ההצבעה. לא רק איזו מפלגה תקבל מושבים, אלא גם מי בדיוק ישב סביב שולחן קבלת ההחלטות.

לדוגמה, באמסטלפיין יש כ-67 אלף בעלי זכות הצבעה, מתוכם כ-8,700 בעלי זכות הצבעה שאינם הולנדים אך רשאים להצביע בבחירות המקומיות. מדובר בכ-13 אחוזים מכלל בעלי זכות ההצבעה בעיר. אילו שיעור ההצבעה בקרב קבוצה זו היה משקף את חלקה היחסי, הייתה לכך השפעה פוטנציאלית על מספר המושבים במועצה.

השיטה ההולנדית מעניקה לבוחר לא רק אפשרות לבחור מפלגה, אלא גם להשפיע על זהות האדם שיכהן בפועל במועצת העיר. על הרקע הזה פגשנו את המועמדים שמבקשים לכהן במועצות הערים.

קרן הירש (Keren Hirsch)

מספר 1 ברשימה עצמאית Zeker Zuid – מתמודדת לוועדת האזור אמסטרדם דרום (Stadsdeelcommissie Zuid)

קרן הירש מדברת בביטחון ובבהירות. היא אינה מתנצלת על עמדותיה ואינה מחפשת ניסוחים מרוככים. מבחינתה, פוליטיקה מקומית היא מקום שבו צריך להכריע על מה עומדים ועל מה לא מתפשרים.

לאחר אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם, החלה לדבריה להרגיש שינוי עמוק בתוך מפלגת העבודה (Partij van de Arbeid, PvdA), שבה הייתה פעילה במשך שמונה שנים. אחת מנקודות השבר הייתה סביב הדיון הפנימי במפלגה על עצירת אספקת רכיבים צבאיים לישראל, דיון שבציבור נתפס כקשור גם למערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל (Iron Dome). 

“זה לא היה ויכוח תיאורטי עבורי” היא אומרת. “אני מדברת עם המשפחה שלי בישראל בזמן שהם תחת איום. לדעת שאני חלק ממפלגה שמצביעה לעצור תמיכה במערכת שמגנה על אזרחים, זה היה רגע קשה מאוד.” לדבריה, לא היה מדובר רק בהצבעה עצמה, אלא במסר. “הרגשתי שנאמרים דברים כלפי חוץ, אבל בפנים השיח היה אחר.”

יחד עם חברים יהודים נוספים, בהם טיירד ריטמייסטר (Tjeerd Ritmeester) המוזכר בהמשך כתבה זו, הייתה שותפה לקבוצה פנימית של חברים יהודים במפלגה שניסו להשפיע על השיח סביב אנטישמיות וישראל. “לא רצינו שכולם יסכימו איתנו,” היא אומרת. “רצינו מקום לשיחה מורכבת.”

קרן מספרת שהיא נלחמה מבפנים, “לא רציתי לעזוב. אבל הגיע רגע שבו הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך לייצג קו שאני לא מאמינה בו.” בסופו של דבר בחרה לפרוש ולהקים רשימה מקומית עצמאית. “לא יכולתי להמשיך לשבת במקום שבו אני מרגישה שאני לא מייצגת את מה שאני מאמינה בו.”

כיום היא מדגישה נושאים עירוניים מובהקים: 

• דיור בר השגה
• התנגדות לתוכנית העירייה להקמת המרכז האירוטי החדש בדרום העיר, לדבריה,  “לא נכון להעביר מוקד שמושך אלפי תיירים לשכונות מגורים". 
• בנושא הפליטים היא שואפת להשפיע על מוצא הפליטים שיגיעו לעיר.
• חיזוק תחושת הביטחון של יהודי העיר. 

ז׳אק (שעיה) גרונוודה (Jacques Groenewoudt)

מספר 8 ברשימת JA21 – מתמודד למועצת העיר אמסטרדם (Gemeenteraad)

הוא מגדיר את עצמו קודם כל יהודי-הולנדי. אמו נולדה בחיפה, אך הוא עצמו גדל בהולנד ומכיר היטב את החברה המקומית. במשך שנים פוליטיקה הייתה עבורו עולם רחוק. “תמיד התעניינתי במה שקורה בעיר,” הוא אומר, “אבל פוליטיקה הרגישה כמו עולם סגור, משהו שלא באמת נכנסים אליו מבחוץ.”

אירועי שבעה באוקטובר היו מבחינתו נקודת מפנה. לדבריו, בעקבותיהם הרגיש צורך להיות מעורב יותר בשיח הציבורי. “פתאום הרגשתי שאני לא יכול רק להסתכל מהצד,” הוא אומר. “רציתי לקחת חלק בשיחה ולהגיד את הדברים כמו שאני רואה אותם.”

הוא הצטרף לרשימת מפלגת JA21 בבחירות למועצת העיר אמסטרדם. מבחינתו, אחד הדברים שחסרים בשיח העירוני הוא קול יהודי-ישראלי ברור. “יש הרבה דעות על ישראל בעיר,” הוא אומר, “אבל לפעמים חסר מישהו שמכיר מקרוב את הקהילה ויכול להגיד: רגע, הדברים מורכבים יותר.”

לדבריו, עצם העמידה בעמדה הזו דורשת לעיתים אומץ. “יש מצבים שבהם מרגישים שאם אתה אומר משהו חיובי על ישראל, מיד מסתכלים עליך אחרת,” הוא מסביר. “כאילו עצם זה שאתה מנסה להסביר את המציאות כבר שם אותך בצד הלא נכון.” עם זאת, הוא מדגיש כי פוליטיקה מקומית אינה יכולה להתמקד רק בנושא אחד. “מי שנבחר למועצת העיר צריך לעבוד בשביל כולם,” הוא אומר. בין הנושאים המרכזיים מבחינתו נמצאים ביטחון אישי בעיר, חיזוק תחושת החופש במרחב הציבורי, ושיפור מערכת החינוך.

JA21 היא מפלגה שמרנית יחסית , המדגישה חיזוק הסדר הציבורי, צמצום קיטוב אידיאולוגי ושמירה על זהות לאומית ברורה. ברמה המקומית היא מתמקדת בנושאים כמו ביטחון, אכיפה, דיור וניהול עירוני שנתפס בעיניה כמעשי ופחות אידיאולוגי. 

בסופו של דבר המסר שלו לקהילה הישראלית והיהודית בעיר פשוט: להיות מעורבים יותר. לדבריו, רבים אינם יודעים שגם תושבים שאינם אזרחי הולנד יכולים להצביע בבחירות המקומיות לאחר מספר שנות מגורים במדינה. “לכל אחד יש כוח להשפיע,” הוא אומר. “מי שיוצא להצביע באמת יכול לשנות את העיר.”

אמסטלפיין: ביטחון, דיור ושאלת האיזון המקומי

פול סלטנהאר (Paul Slettenhaar)

מספר 3 ברשימת VVD (Volkspartij voor Vrijheid en Democratie) – מתמודד למועצת העיר אמסטלפיין (Gemeenteraad Amstelveen)

פול סלטנהאר מביא עמו קרוב לעשרים שנות ניסיון ציבורי ומוניציפלי. בשנים האחרונות כיהן כ־Wethouder ב- קסטריקום (Castricum), תפקיד בכיר בהנהלת העיר (College van Burgemeester en Wethouders), עם אחריות על תחומי דיור, תכנון עירוני וניהול מרחבי.

כעת הוא מסיים את תפקידו שם ומבקש לשוב לעיר שבה גדל. “גדלתי כאן,” הוא אומר. “אני מכיר את אמסטלפיין מבפנים.”  לדבריו, החזרה לפוליטיקה המקומית באמסטלפיין היא החלטה אישית. “אני רוצה שאמסטלפיין תישאר עיר בטוחה, יציבה ומאוזנת גם לדור הבא.”

VVD היא מפלגה ליברלית־שמרנית המדגישה אחריות תקציבית, ביטחון וסדר ציבורי, לצד עידוד יוזמה פרטית. ברמה המקומית, לדבריו, המשמעות היא ניהול עירוני אחראי והימנעות מהחלטות שעלולות לערער את האיזון החברתי והתקציבי.

במהלך כהונתו בקסטריקום התמודד עם סוגיות רגישות סביב קליטת מבקשי מקלט והקצאת דיור לסטטוסהודרס. הנושא עורר מחלוקת ציבורית משמעותית. “חובה לעמוד בדרישות החוק,” הוא אומר, בהתייחסו לחוק הפיזור הארצי (Spreidingswet). “אבל אסור לפגוע באיזון המקומי. אי אפשר להסביר לתושבים שממתינים שנים לדיור שהם נדחקים לאחור.”

לדבריו, אמסטלפיין צריכה לעמוד בחובותיה החוקיות, אך לא להרחיב מעבר לכך את הקליטה המקומית או להקים מרכזי קליטה נוספים ללא צורך ברור. נושא הביטחון עומד בראש סדר העדיפויות שלו. “אנשים צריכים להרגיש בטוחים בשכונה שלהם, גם בלילה,” הוא אומר. מבחינתו המשמעות היא יותר אכיפה גלויה, הרחבת מצלמות במקומות רגישים ותגובה תקיפה להפרות סדר.

סלטנהאר מדגיש את קרבתו לקהילה היהודית בעיר ואת חשיבותה למרקם המקומי. “יש לי חברים ותיקים מהקהילה היהודית, חלקם גדלו איתי בעיר,” הוא אומר. “אמסטלפיין גאה בקהילה היהודית שלה. כולם צריכים להרגיש כאן מוגנים.” 

בנושא הדיור הרחב יותר הוא מדבר על האצת פרויקטים, שיפור הזרימה בדיור הציבורי והבינוני ושילוב בין בעלות פרטית לשכירות מוסדרת. “אנחנו צריכים לבנות מספיק, אבל בדרך שמתאימה לאמסטלפיין,” הוא אומר. “אמסטלפיין היא לא אמסטרדם.”

ירון ואן קונינגספלד (Yaron van Koningsveld)

מספר 3 ברשימת Actief voor Amstelveen – מתמודד למועצת העיר אמסטלפיין (Gemeenteraad Amstelveen)

ירון ואן קונינגספלד הוא אב לשני בנים ואמו ישראלית. הזהות הזו, לדבריו, איננה פרט ביוגרפי בלבד אלא חלק מהחיבור הטבעי שלו לקהילה היהודית והישראלית בעיר. “הקהילה היהודית והישראלית היא חלק בלתי נפרד מהעיר.”

ואן קונינגספלד נכנס לפוליטיקה המקומית לפני ארבע שנים מתוך תחושת אחריות. לדבריו, הוא זיהה שאין ייצוג ברור ובר־בחירה מתוך הקהילה היהודית והישראלית ברשימות המרכזיות בעיר. “אם אנחנו לא נהיה שם, הקול שלנו פשוט לא יישמע,” הוא אומר. בהמשך בחר להצטרף לרשימה המקומית Actief voor Amstelveen, שאינה כפופה למפלגה ארצית ומתמקדת אך ורק בעיר. מבחינתו, מדובר במסגרת שמאפשרת פעולה ממוקדת ללא תלות בקו פוליטי לאומי.

המפלגה מציבה חמישה יעדים מרכזיים: חיזוק הביטחון בעיר, מתן עדיפות לתושבי אמסטלפיין בשוק הדיור, ניהול תקציבי שמרני, הקשבה ישירה לתושבים ולעסקים, והגבלת הקמת מרכזי קליטת מבקשי מקלט (AZC – Asielzoekerscentrum) מעבר למה שהחוק מחייב. “יש גבול למה שהעיר יכולה לשאת,” הוא אומר. “קודם צריך לדאוג למי שגר כאן.”

בנושא הקהילה היהודית הוא מדגיש יוזמה קונקרטית שכבר קודמה במועצה: הקצאת תקציב קבוע לביטחון סביב מוסדות חינוך יהודיים, בהם Rosj Pina ו־JBO. “אם חלק גדול מהילדים שמגיעים לשם הם מאמסטלפיין, האחריות היא גם של אמסטלפיין,” הוא אומר. לדבריו, הכסף היה קיים בתקציב אך לא הופנה באופן ייעודי, והמפלגה פעלה כדי לעגן זאת באופן קבוע.

מעבר ליוזמות ספציפיות, ואן קונינגספלד מבקש להעביר מסר ברור יותר. לדבריו, מפלגתו “עומדת עבור, לצד ומאחורי הקהילה היהודית” בעיר. לא כהצהרה סמלית, אלא כעמדה פוליטית מחייבת. “כשצריך לקבל החלטה תקציבית או לעמוד מול לחץ ציבורי, אנחנו שם,” הוא אומר. “זו לא סיסמה. זו מחויבות.״

איינדהובן – שבר פוליטי, רשימה עצמאית ועיר בצמיחה מהירה

טיירד ריטמייסטר (Tjeerd Ritmeester)

מייסד רשימת Eindhoven voor Elkaar – מתמודד למועצת העיר איינדהובן (Gemeenteraad Eindhoven)

הוא נולד וגדל באיינדהובן, למד באוטרכט ובאמסטרדם, ובתחילת דרכו המקצועית חי מספר שנים מחוץ להולנד. בין היתר עבד גם בשגרירות הולנד בישראל בשנים 2013–2014. לאחר שחזר להולנד, זמן קצר לפני תקופת הקורונה, החל להיות פעיל יותר בפוליטיקה המקומית בעירו.

בשנת 2022 נבחר למועצת העיר איינדהובן מטעם מפלגת העבודה (Partij van de Arbeid, PvdA). במקביל עבד גם בתחום יחסי הציבור והמדיניות הציבורית, ובהמשך במכון המחקר הגאופוליטי קלינגנדאל (Clingendael Institute). אך לדבריו, בשנים האחרונות החל להרגיש שינוי משמעותי בתוך מפלגתו, במיוחד סביב תהליך המיזוג עם מפלגת הירוקים (GroenLinks).

לאחר אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם, השינוי הזה הפך מבחינתו מוחשי יותר. “בהתחלה הייתה תמיכה ברורה וגינוי לחמאס,” הוא אומר. “אבל בהמשך הרגשתי שקשה יותר לדבר על דברים מסוימים בתוך המפלגה.” יחד עם פעילים יהודים נוספים, בהם קרן הירש, היה שותף להקמת קבוצה פנימית של חברים יהודים שניסו לעודד שיח פתוח יותר סביב אנטישמיות וישראל. לאחר עימותים פנימיים עזב את הסיעה המקומית והחליט להקים מסגרת פוליטית חדשה בעיר.

כיום הוא עומד מאחורי רשימה עירונית בשם Eindhoven voor Elkaar (“איינדהובן זה בשביל זה”). הרשימה מגדירה את עצמה כמפלגה חברתית־דמוקרטית מקומית עם דגש על סוגיות עירוניות, ובראשן משבר הדיור בעיר. “איינדהובן משתנה מאוד מהר,” הוא אומר. “צריך לוודא שגם התושבים המקומיים יכולים להמשיך לחיות כאן.”

נושא נוסף שמעסיק אותו הוא האקלים באוניברסיטאות ובקמפוסים בעיר. לדבריו, פנו אליו סטודנטים שסיפרו על תחושת בדידות ועל קושי להביע עמדות מורכבות. “כשסטודנט מרגיש שאין לו למי לפנות, זו בעיה עירונית,” הוא אומר. לדבריו, גם אם האוניברסיטה היא גוף עצמאי, לעירייה יש אחריות ציבורית לייצר סביבה שבה כל תושב מרגיש בטוח להביע עמדה. “עיר לא יכולה להתעלם ממה שקורה בקמפוסים שלה,” הוא מוסיף. “זו לא רק שאלה אקדמית, זו שאלה של אקלים חברתי.”

ערים שונות, מגוון קולות 

שלוש ערים, חמישה מועמדים, מסלולים שונים, אבל נקודת המפגש ברורה: ההכרה כי הפוליטיקה המקומית קובעת את החיים שלנו כאן ומכאן החשיבות לממש את זכות ההצבעה. הבחירות למועצת העיר אינן תאוריה, הן עוסקות בדיור, סדר ציבורי, חינוך ומסרים שמועברים לכל תושב. מה שנותר לכם זה לצאת להצביע ולהשפיע! 

• לבחור במפלגה שאתם חושבים שתנהל את העיר בצורה הטובה ביותר.
• לבחור במועמד האישי שלכם למועצה.

כתבה זו אינה המלצה על מועמדים לבחירות. מטרתנו לעודד ולהראות חשיבות ההצבעה.

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.