מאירוע קטן של תעשיית המוזיקה ההולנדית הפך Amsterdam Dance Event) ADE) לאחד האירועים המרכזיים בעולם המוזיקה האלקטרונית. שלושים שנה לאחר היווסדו, מתמודדים דיג'ייז ישראלים עם מציאות בינלאומית מורכבת. האם בקרב הדיג'ייז הישראלים מסתמן שינוי בשטח עד כדי הצנעת את זהותם הישראלית?
מקור תמונה ראשית: פייסבוק Amsterdam Dance Event
אמנים ישראלים, ובדגש על דיג'ייז שבנו קריירה בינלאומית, חווים בשנים האחרונות אתגרים מקצועיים משמעותיים בשל היותם ישראלים. כך למשל אירע בפסטיבל טומורולנד בבלגיה, בקיץ 2025. הדיג'יי המוערך סקאזי נאלץ לבטל את ההופעה המתוכננת בהתראה קצרה ולעזוב את בלגיה, שעות בודדות אחרי שנחת. התקרית סוקרה בהרחבה בתקשורת הישראלית, וסקאזי סיפר כי בשל פרסום תמונות שלו מצולם לצד חיילי צה"ל, ארגון בלגי בשם 11.11.11 יצא בקריאה להחרים את הופעתו. סקאזי שיתף כי הארגון הפעיל לחצים כבדים על מארגני הפסטיבל, מה שהביא לביטול ההופעה.
מאז השבעה באוקטובר, ובצל המלחמה בעזה, מתמודדים אמנים ישראלים עם מציאות מורכבת בזירה הבינלאומית. גם סצנת המוזיקה האלקטרונית הישראלית מושפעת מכך.
מוועידה במלון לפסטיבל של מאות אלפי מבקרים
Amsterdam Dance Event, ADE, אירוע המוזיקה האלקטרונית הוותיק שמתקיים מדי שנה באמסטרדם (השנה בתאריכים 21 ל־25 באוקטובר 2026), הוא הרבה מעבר לסדרה של הופעות דיג'ייז. הוא משמש גם פלטפורמה מקצועית למפגשים, לסדנאות, לתערוכות ולהרצאות עבור דיג'ייז ואנשי תעשיית המוזיקה. השנה צפויים להגיע אליו יותר מ־600 אלף מבקרים.
ADE התחיל בשנת 1996 ככנס עסקי של תעשיית המוזיקה בהולנד שפרחה באותן שנים.
הכנס התקיים במרכז תרבות באמסטרדם, אליו הגיעו נציגים משלושה מועדונים, אנשי תעשיית המוזיקה ודיג'ייז הולנדים.
בגלל קליטה סלולרית חלשה במלון, רבים מהמשתתפים יצאו החוצה לרחוב כדי לנהל שיחות טלפון. כך נוצרה, כמעט במקרה, הזדמנות למפגש וליצירת קשרים מקצועיים. משתתפי הכנס מצאו את עצמם נפגשים ברחוב, משוחחים ועושים נטוורקינג באופן טבעי. עם השנים התפתח הכנס המקצועי והתרחב משמעותית לכדי פסטיבל עצום. כיום הוא כולל כ-1,200 אירועים במשך חמשת ימי הפסטיבל, בהם סטים (הופעות של דיג'ייז), מפגשי נטוורקינג ואירועים מקצועיים ללמידה. האירועים מתקיימים ביותר מ-300 מקומות שונים ברחבי עיר הבירה.
ממסיבה ברכבת ועד לרייקסמיוזיאום: אמסטרדם הופכת לרחבת ריקודים
ייחודו של הפסטיבל הוא בכך שהאירועים מתקיימים לא רק בארנה ובמועדוני העיר. מסיבות ואירועים אחרים מתקיימים בשלל מוקדים לא צפויים באמסטרדם, למשל: תערוכת דיסקו במוזיאון NXT, מסיבה ברכבת שיוצאת מהתחנה המרכזית, בסירות, במסעדות, במאפיות ובמכוני קעקועים. תמצאו מסיבות ואירועים גם בקופישופ בולדוג, בחנויות תקליטים ואפילו ברייקסמיוזיאום.
בניגוד לפסטיבלי מוזיקה אחרים, ב-ADE הכרטיסים נמכרים ישירות מול המועדון או הלוקיישן שבו יתקיים האירוע. עם זאת, חלק מהאירועים וההופעות הם חינמיים.
בין ישראל לאיראן: כשהמוזיקה חוצה גבולות
אחד הסיפורים המעניינים השנה ב-ADE מחבר בין מוזיקה אלקטרונית, זהות ישראלית וזהות איראנית. המסיבה המדוברת תתקיים במבנה עתיק ומיוחד משנת 1888 שנקרא Hotel Arena. על העמדה ינגנו האחים ממוצא איראני שמופיעים תחת השם Vessbroz, ומקדמים בתקופה האחרונה סגנון מוזיקלי שהם מכנים Persian House.
יסמין בכר, בת זוגו הישראלית של ארמיה אור, אחד מחברי הצמד, מספרת כי בתחילת דרכם המוזיקלית הסתירו האחים את מוצאם. בשנים האחרונות, לדבריה, הם משלבים בגאווה במוזיקה שלהם צלילים וקטעי שירים מאיראן, מולדתם. הצמד מבטא ביצירתו את הכמיהה לשינוי באיראן ולהחלפת המשטר. כך הם מושכים אליהם קהל של יוצאי איראן, אך לא רק.
יסמין מספרת כי בשבעה באוקטובר 2023 הייתה מזועזעת ודאגה למשפחתה וחבריה שבישראל. לדבריה, חבריה ללימודי המשחק לא הבינו את היקף האירועים ולא העניקו לה את התמיכה שציפתה. בן זוגה ארמיה, שנחשף באיראן לאיום מצד גורמים איסלאמיסטים, היה, לדבריה, האדם היחיד בחוג מכריה שהבין את גודל הזוועה שישראל ספגה, ותמך בה.
הנוכחות הישראלית ב־ADE: המספרים נשארים יציבים
משיחות עם חברי הקהילה הישראלית של ADE עולה כי מדי שנה מגיעים לאירוע כ-15-20 דיג'ייז ישראלים או ממוצא ישראלי. לדברי כמה מחברי הקהילה ששוחחנו איתם, המספר לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות.
לירן שביט, די ג'יי ישראלי בתחילת דרכו, יגיע לפסטיבל לראשונה. מעבר לבילוי בהופעות הוא מתכנן להשתתף בסדנאות, להרחיב את הידע המקצועי שלו וליצור קשרים בתעשיה. לדבריו, הוא אינו מתכנן להסתיר את זהותו הישראלית.
צוות דאצ'טאון פנה למספר דיג'ייז ישראלים שיופיעו בפסטיבל, אך עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה התייחסות לגבי המתח האפשרי בין הקריירה הבינלאומית לבין זהותם הישראלית.
מורידים פרופיל: החשש מחשיפת הזהות הישראלית
אמרגן (פרומוטר) ורייבר ישראלי, המקושר לאנשי תעשייה רבים בהולנד, אמר בעילום שם כי דיג'ייז ישראלים רבים 'מורידים פרופיל' בתקופה זו בכל הנוגע לזהותם הישראלית, מחשש לחרמות ולפרובוקציות. לדבריו, רבים מהם מצניעים את זהותם הישראלית בחשבונות האינסטגרם המקצועיים שלהם.
לדברי הפרמוטר, כדי להצליח להופיע בהופעות ובפסטיבלים בעולם, הדיג'ייז מצמצמים תיעוד במדים, ממעטים בתיעוד של מסיבות בישראל ולא מתבטאים בעברית. כך הם מבקשים למקד את תשומת לב הקהל בעשייה המוזיקלית שלהם.
להערכתו, דיג'ייז ישראלים ידועים ממשיכים להופיע ברחבי העולם, אך לדיג'ייז ישראלים בתחילת דרכם, קשה יותר לפרוץ בזירה הבינלאומית בתקופה הנוכחית. לדבריו, הדיג'ייז שפנינו אליהם לכתבה זו, יעדיפו ששמם לא יתנוסס בכתבה שכתובה בעברית כחלק ממגזין ישראלי במיוחד לפני ADE, וזאת מחשש לפרובוקציות כנגדם.
הקהל הישראלי ממשיך להגיע, גם כשהאמנים נזהרים
כמה מאות ישראלים טסים לאמסטרדם מדי שנה בתקופת הפסטיבל כבליינים או כרייברים כמו שהם מכנים את עצמם. הרייברים הישראלים מגיעים להופעות הגדולות בארנה, בזיגו דום ולהופעות של דיג'ייז גדולים ואינם נוטים להגיע במיוחד להופעות של הדיג'ייז הישראלים או לסדנאות, נטוורקינג ושאר האירועים. לא מצאנו הבדל משמעותי בדפוס ההגעה שלהם לפסטיבל לפני ואחרי השבעה באוקטובר.
כך, גם אם מספר הישראלים שמגיעים לאמסטרדם במסגרת ADE לא השתנה באופן דרמטי, משהו בנוכחות הישראלית באירוע בהחלט השתנה. עבור הבליינים, המוזיקה ממשיכה להיות הסיבה המרכזית להגיע; עבור הדיג'ייז, לעומת זאת, הזהות הישראלית הפכה בשנים האחרונות לסוגיה מורכבת יותר, כזו שחלקם מעדיפים להצניע.
בין הרצון להמשיך ליצור, להופיע ולהשתלב בתעשיית המוזיקה הבינלאומית לבין המציאות הפוליטית שמלווה אותם גם מעבר לים, ADE השנה מספק הצצה מעניינת למקום שבו נמצאת הקהילה האלקטרונית הישראלית בעולם. היא עדיין נוכחת, אבל גם זהירה הרבה יותר מבעבר.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
