יוזמת "משאל העם בסוגייה הפלסטינית שבחנה עיריית אמסטרדם לא יצאה אל הפועל, אך חלק מרעיונותיה חוזרים כעת לדיון במועצת העיר, במסלול חדש. מה עומד מאחורי ההצעה, מה בדיוק מבקשים מחבריה לאשר, ומדוע היא מעוררת עניין ודאגה בקרב הקהילה היהודית והישראלית בעיר?
ביום חמישי הקרוב (11 ביוני) צפויה מועצת העיר של אמסטרדם לדון ולהצביע על מסמך הנושא את הכותרת “אמסטרדם: עיר זכויות אדם במילים ובמעשים” (“Amsterdam: Mensenrechtenstad in woord én daad”). –.
בעוד על פניו מדובר במסמך העוסק בזכויות אדם, חינוך, שיתופי פעולה בינלאומיים ומדיניות רכש ציבורית, קריאה מדוקדקת בו מעלה כי מרביתו עוסק במצב הפלסטינים ככלל ובעזה בפרט עוד עולה כי המסמ מהווה למעשה גרסה מרוככת יותר של יוזמה קודמת, שכבר עוררה מחלוקת ציבורית רחבה ועניינה קיום משאל עם עירוני בנושאי "חרם, משיכת השקעות, וסנקציות נגד ישראל" (Boycot, Desinvestering en Sancties tegen Israël).
ההצבעה צפויה להתקיים על רקע ויכוח ציבורי מתמשך בעיר סביב המלחמה בעזה, ובשעה שגורמים שונים בקהילה היהודית והישראלית באמסטרדם עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות.
הצעת ההחלטה החדשה
כבר בדברי ההסבר המצורפים למסמך מתארים יוזמי ההצעה את המצב בעזה במונחים חריפים במיוחד. לטענתם, האוכלוסייה ברצועה סובלת מפגיעה חמורה באוכלוסיה האזרחית, הכוללת בין היתר הרס נרחב, ומחסור במזון, מים ותרופות.
מחברי המסמך טוענים כי שורה ארוכה של ארגונים וגופים בינלאומיים קבעו כי ישראל מבצעת בעזה מעשים המהווים רצח עם, או לכל הפחות מעלים חשד לכך. בין היתר, הם מתייחסים לארגונים דוגמת אמנסטי, משמר זכויות האדם, בצלם, רופאים לזכויות אדם, האו"ם, מכון למקין למניעת רצח עם, והמכון ההולנדי לחקר מלחמות, שואה ורצח עם (NIOD).
עוד טוענים המחברים כי הקהילה הבינלאומית אינה פועלת בנחישות מספקת מול המתרחש, וכי גם ערים ורשויות מקומיות צריכות להשתמש בכלים העומדים לרשותן כדי למנוע מעורבות ישירה או עקיפה בהפרות זכויות אדם.לדבריהם, אמסטרדם אינה יכולה לעצור את המלחמה, אך היא כן יכולה לבחון כיצד מנוהלים כספי הציבור שבאחריותה, עם אילו גופים היא מתקשרת ואילו ערכים היא מבקשת לקדם באמצעות מוסדותיה.
ההצעה עצמה כוללת 13 סעיפים מרכזיים, ואלו עיקריהם
הגדרת אמסטרדם כ”עיר זכויות אדם”
הטמעת תפיסת זכויות האדם במדיניות העירונית ובתקשורת הרשמית של העירייה. במסגרת זו מוצע להסתמך על פסיקות והתייחסויות של בתי משפט בינלאומיים בנוגע לסכסוכים בינלאומיים.
שיתוף פעולה עם גורמים פלסטיניים
יצירת קשרים עם שותפים מקומיים ברשות הפלסטינית, ובהם גורמים ברמאללה, לצורך סיוע בשיקום והחלפת ידע מקצועי.
קידום הנושא בזירה הבינלאומית
שימוש ברשתות ערים בינלאומיות לקידום דיון בזכויות אדם ובמצב הפלסטינים.
הרחבת מדיניות הרכש האתי
הפיכת זכויות האדם לשיקול מרכזי יותר במדיניות הרכש העירונית.
בדיקת המצב הקיים
בחינת הצעדים שכבר ננקטו בתחום הרכש האתי והאפשרויות להרחבתם.
שימוש במאגרי מידע בינלאומיים
שימוש במאגרים שונים כגון מאגר האו”ם ומאגר Don’t Buy Into Occupation לצורך בחינת קשרים עם חברות וגופים שונים.
הרחבת הגדרת הסיכון
הכללת הפרות זכויות אדם כשיקול עצמאי בהערכת סיכונים בהתקשרויות עירוניות.
הקצאת משאבים ליישום המדיניות
הקצאת כוח אדם ומשאבים מקצועיים לבחינת יישום המדיניות החדשה.
עידוד גופים עירוניים לאמץ מדיניות דומה
עידוד חברות ומוסדות עירוניים ליישום עקרונות דומים במדיניות הרכש שלהם.
שיתוף פעולה עם ערים אחרות
החלפת ידע בתחום הרכש האתי וזכויות האדם עם ערים נוספות בהולנד וברחבי אירופה.
אימוץ עמדה מוסדית
קביעה כי קשרים עם גופים או חברות התורמים להפרות זכויות אדם אינם רצויים מבחינה מוסרית.
שימור המורשת הפלסטינית
בחינת דרכים לשימור התרבות, ההיסטוריה והמורשת הפלסטינית.
שילוב ההיסטוריה הפלסטינית בתוכניות חינוך
שילוב מפורש של ההיסטוריה והמציאות הפלסטינית בתוכניות החינוך העירוניות העוסקות באזרחות, דמוקרטיה וזכויות אדם.
כאמור, מדובר בגרסה מרוככת יותר של היוזמה הציבורית אותה ניסו לקדם פעילים פרו-פלסטינים מוקדם יותר השנה, במטרה לערוך בעיר משאל עם בנושא הפלסטיני. היוזמה, שביקשה לקדם שורה של צעדים כלפי חברות הפועלות בהתנחלויות, כמו גם גופים שונים הקשורים לישראל, לא הצליחה להתקדם, בין היתר בשל שאלות משפטיות סביב חוקיותם של כמה מהסעיפים שנכללו בה ולסמכות העירייה בנושא.
מחברי ההצעה הנוכחית הבליטו בדבריהם את הקשר בין שתי היוזמות, והסבירו כי היא למעשה מהווה גרסה מתוקנת של ההצעה המקורית. עוד ציינו המחברים כי חלק מהרעיונות שעלו במסגרת הצעת משאל העם שולבו במסמך החדש המובא כעת להכרעת מועצת העיר.
בעוד חלק מהצעדים שתוארו בהצעה המקורית אומצו במלואם או בצורה מרוככת בהצעה הנוכחית, סעיפים רבים דוגמת תמיכה רשמית ב- BDS, חרם אקדמאי ותרבותי על ישראל, וקריאה לאמברגו נשק לא נכללים בנוסח הסופי העומד כעת להצבעה.
בעין הסערה: חינוך, רכש וקשרים בינלאומיים:
הקהילה היהודית והישראלית באמסטרדם עוקבת בדריכות אחר ההצבעה והדיונים סביבה, וראשיה הביעו חשש מהשלכות ההצבעה, כמו גם מהתמונה הכוללת העולה ממנה.
כך לדוגמא, בהתייחס לסעיף העוסק בחינוך בעיר. ההצעה מבקשת לשלב באופן מפורש את ההיסטוריה הפלסטינית עד לימינו בתוכניות החינוך העירוניות, כחלק בלתי נפרד מחינוך לזכויות אדם. מנגד, יש מי שתוהים כיצד יוצג הנושא בפועל והאם יינתן מקום מספק להקשרים נוספים ולמורכבות הסכסוך במזרח התיכון.
סעיף מדאיג נוסף הוא מדיניות הרכש. ההצעה מבקשת להרחיב את השימוש במאגרי מידע בינלאומיים לצורך בחינת קשרים עם חברות שלפי אותם מקורות קשורות להפרות זכויות אדם או לפעילות בהתנחלויות. גם בנושא זה עולה השאלה האם ניתן לבצע זאת תוך התחשבות בתמונה רחבה יותר, ותפישת המציאות המורכבת.
שיתופי הפעולה עם גורמים פלסטיניים, ובהם גורמים ברמאללה, זוכים אף הם לתשומת לב ציבורית רבה. בעוד מחברי ההצעה אוחזים בחזון לפיו שיתופי פעולה אלה הם חלק מתפקידה הציבורי של אמסטרדם, יש הטוענים כי מדובר בהחלטות מדיניות שצריכות להתקבל בפרלמנט ולא בבית העירייה.
עוד מודאגים בקהילה היהודית מכך שבעוד המסמך עוסק בהרחבה במצב הפלסטינים ובטענות להפרות זכויות אדם מצד ישראל, הוא כמעט ואינו עוסק בנושאים אחרים הקשורים לסכסוך, ובהם אירועי השבעה באוקטובר, האנטישמיות הגוברת, תחושת חוסר הביטחון של קהילות יהודיות בעיר או ההיסטוריה והנרטיב הישראלי – נושאים המהווים חלק בלתי נפרד לא רק מכל דיון בסכסוך במזרח התיכון, אלא גם מדיון כוללני יותר העוסק בזכויות האדם של תושבי העיר עצמה.
היום שאחרי: השאלות שנותרו פתוחות
גם אם מועצת העיר תאשר את ההצעה בשלמותה שאלות מהותיות רבות עדיין נותרות ללא מענה:
האם הקריטריונים החדשים יחולו באופן שווה על כל המדינות והסכסוכים בעולם, או שהמיקוד הוא בעיקר בישראל?
האם העירייה תפרסם רשימה שקופה של החברות, הארגונים והמוסדות שייבחנו במסגרת המדיניות החדשה?
מי יקבע בפועל מה נחשב “הפרת זכויות אדם” לצורך קבלת החלטות במדיניות הרכש וההתקשרויות העירוניות?
האם החלטות מסוג זה יהיו כפופות לביקורת משפטית חיצונית?
כיצד יוצגו בתוכניות החינוך העירוניות הנרטיבים השונים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני?
האם מסמך שנועד לקדם זכויות אדם יצליח ליצור שיח רחב יותר בין הקהילות השונות בעיר, או דווקא יעמיק מחלוקות קיימות?
את התשובות לשאלות הללו לא תספק ההצבעה עצמה, אך אם ההצעה תאושר, הן צפויות לעמוד במרכז הדיון הציבורי באמסטרדם בתקופה הקרובה.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
