הכי כיף לקרוא (בניגוד ל'להקריא') ספרים ביחד. לא רק שקריאת ספרים נותנת רגע נחת נעים עם הילד, ומאפשרת הצצה לעולמו הפנימי, אלא גם מפתחת שפה ומנבאת סיכויי הצלחה אקדמאיים. איך אפשר להנות יחד מהספר במיוחד בגילאיי שנתיים עד שש ועד כמה ניתן להפיק מקריאת ספר.
במאמר זה אני אנסה לתת כמה טיפים בסיסיים שיכולים להפוך את הקריאה המשותפת לחוויתית יותר וכיצד ניתן בעזרתה להעשיר יותר את השפה והחשיבה.
אז שנתחיל?
- שלב הפתיחה "ההתרגשות שלפני ההתחלה" הכריכה, האיור ושם הספר. לפני שנתחיל בקריאה נקח רגע להביט בתמונה שעל הכריכה. למשל בספר "האריה שאהב תות" של תירצה אתר, רואים המון תותים ואריה, לפני שנקריא את הכותרת אנחנו יכולים ביחד לתאר מה רואים ולנחש על מה הספר יספר ולאחר מכן נקריא את 'שם הכותרת ונראה אם יש לנו עוד ניחושים. בדרך זאת הילד נהיה שותף פעיל מיד עם ההתחלה בסיפור, הוא לא שומע פאסיבי אלא עסוק אקטיבית בניחוש וחשיבה בהפקה מילולית ולא רק הבנה.
- שלב שני "מתחילים להביט בתמונות" אחרי שפותחים את הספר אפשר לתת לילד לתאר מה הוא רואה, מומלץ לא לתת רק לילד לתאר אלא גם לתאר בעצמנו, כך שלא תיווצר תחושה של מבחן אלא משהו כיף שעושים יחד. למשל בספר "הצב של אורן" של מירה מאיר, רואים באחת התמונות חצי גוף תחתון של מבוגר וילד נותן יד למבוגר כשהוא מחזיק איצטרובל ונראה עצוב, הילד יכול לומר "אורן" "אצטרובל" או "אורן עצוב" לפי רמתו ואנחנו המבוגרים נוכל להרחיב ולומר "נכון גם אני רואה את אורן ואבא שלו" "איך לדעתך הוא מרגיש?". אם הילד רוצה אפשר לתת לו לנסות לספר לפי התמונות, ואם הוא מכיר את הספר לפי הזכרון. אחרי שהוא מספר אנחנו נקריא גם את המילים (לא תמיד חייבים). כאן לומד הילד גם לתאר תמונה ולהפיק משפטים וגם מקבל דגם של משפטים תקינים בכל מיני מבנים תחביריים ומעט מעל רמתו מההורה, קשרים של סיבה ותוצאה ואוצר מילים חדש ועשיר.
- שלב שלישי "השלב המותח: מה לדעתך יקרה עכשיו?!?" – לא כל רגע בספר הוא רגע עם התרחשות מפתיעה, אבל בכל סיפור מופיעים לפחות שניים כאלה. למשל ב"איה פלוטו?" של לאה גולדברג, יש רגע שבו פלוטו מביט לתוך הבריכה (ואני יכולה לגלות לכם שעוד רגע יפול לתוכה…) אפשר לתת לילד לנבא מה יקרה, או לתת ניבוי משל עצמנו "וואו, מה לדעתך יקרה עכשיו?" "אולי פלוטו יהפוך לצפרדע?" "אולי הוא יפגוש חבר אחר?" בשלב הזה לומד הילד לנבא, להפיק משפטים בזמן עתיד ולנסות להסיק לבד מסקנות.
- שלב רביעי "סיכום" מה אהבתי בסיפור – עדיף להתחיל מלתת דוגמא לילד למשל בספר "איה פלוטו"- אהבתי מאד שפלוטו רץ במהירות וניסה לדהור כמו הסוס- עדיף לא לתת בדוגמא את האירועים הכי מרגשים בסיפור כדי לאפשר לילד לאמץ אותם ולכן "הכי אהבתי שפלוטו נפל לאגם/דיבר עם הדג/קרע את החבל ורץ חיש מהר…" לא הייתי נותנת כדוגמא ראשונה. בדרך הזאת אנחנו מדברים ביחד על דברים שכבר נעשו וחולקים חוויה. שיח כזה הוא מורכב יותר ומאתגר יכולת חשיבה וניתוח אירועים ורגשות.
- שלב חמישי למתקדמים "שחזור" אפשר לספר למישהו אחר את הסיפור במילים שלנו או לספר שוב יחד בלי הספר. כאן עולות מחדש כל היכולות ברמת קושי מורכבת יותר רצוי להתחיל ביחד ולתת לילד להמשיך אם הוא רוצה ומסוגל.
כמה מילים אחרונות:
הקריאה המשותפת היא קריאה שמניבה המון יכולות שפה וחשיבה היא לא באה להחליף את ההקראה הנעימה והיותר פאסיבית של לפני השינה.
אם יש לכם הרגלי קריאה נעימים אל תחליפו אלא תוסיפו בשעה עירנית יותר קריאה משותפת.
וכמה ספרים מומלצים שאני מאד אוהבת:
לפצפונים (אפילו חצי שנה ועד שלוש)- ברכבת יושבת ארנבת, לבד על המרבד, העכבר והתפוח, בבית שלי
לרכים (שנתיים ועד ארבע)- הזחל הרעב, הלו הלו אבא, איה פלוטו, האריה שאהב תות, מחבואים
ליותר גדולים (ארבע ועד שש)- לקוף יש בעיה, הענק הכי גנדרן בעולם, טרופותי (אלא ספרים בהם הילד נדרש להבין מה הדמות חושבת גם במצבים שהמחשבה לא תואמת את המציאות- תיאוריית המחשבה –נרכשת סביב גיל 5 ומעלה)
