Slaap-Muts, כובע שינה

הסיפור מתחיל באימא שלי.

היא שולחת חבילות.

זאת מסורת כזאת שהתחילה כשהייתי בצבא.

כדי לפצות על חוסר בקשר יומיומי ולעיתים אפילו שבועי וחודשי, היא הייתה שולחת חבילה מלאה בכל טוב…ולא רק בכל טוב שמנעים בבטן אלא גם כל טוב שמנעים בראש ובלב…וככה יצא שבעודי עומד במגדל שמירה בעזה ובין השמירות גיליתי את 'הטאו של פו' ועוד הרבה ספרים אחרים.

לא נפקדו גם מכתבים משעל ליבה וכמובן 'על הגבעה' ה'עיתון' של הקיבוץ.

השתחררתי, נסעתי לגלות את העולם ולכל מקום שהגעתי הגיעו גם החבילות, אם זיכרוני איננו מטעני אפילו בהודו קיבלתי ממנה חבילה.

לפני כשני חורפים קיבלנו חבילה עם ערכת הכנה לחורף שכללה שני כובעי שינה מצמר שהיו מיועדים לשני הבנים שלי (שהם כבר דור שני של מקבלי חבילות נלהבים).

ההתלהבות שככה די מהר היות והילדים לא באמת בעניין של ללבוש כובעי צמר במיטה וגם צבעם המשגע והפונפון שבסופם לא משווים ללובש הכובע מראה מכובד אלא מראה משעשע משהו.

לי אין שום בעיה עם כובע שמשווה לחובשו מראה משעשע, אז מיד ניכסתי לי את הכובעים והכנסתי אותם לפעולה במידי היות ויש להם שכבת צמר כפולה שאידאלית לחורף ההולנדי.

התגובות לא מאחרות להגיע כשיוצאים לרחוב עם כובע שכזה.

תגובות פיסיות כוללות בדרך כלל חיוכים אבל לפעמים גם מבט מתפלא.

תגובות מילוליות כוללות אזכורים לשמות כמו סנטה קלאוס.

עברו כמה חורפים, סביבתי הקרובה התרגלה למראה הכובע וגם אני כנראה התרגלתי.

ופתאום אחרי שנתיים…אולי שלוש…נגשה אלי ילדה מהכיתה של יונה בני הצעיר במסדרון לפני הכניסה לשיעור ושאלה אותי  "למה יש לך סלאפמוטס על הראש?"

מדובר בילדים בני שבע…התמימות עדיין שם חרף החשיפה המתמדת לעולם המבוגרים ולמה שמותר או אסור לשאול מישהו שלא ממש מכירים…אולי עזרה העובדה שבשבוע הקודם באתי אליהם לכיתה והסברתי להם על חג החנוכה, הדלקנו נרות  חנוכה והבאתי להם סביבונים לשחק איתם וכל הכיתה הייתה מאד מאושרת משבירת השגרה ומהסיפורים…

השאלה קצת הפתיעה אותי היות ואיש מעולם לא שאל אותי למה בעצם אני חובש את הכובע המשעשע הזה…

סיפרתי לה את הסיפור של הכובע ואז נזכרתי בכמה אירועים שקרו לי בזמן האחרון והבנתי שלפעמים אנשים מאירים לי פנים בתור לסופר או פוצחים בשיחה ספונטנית במעדניה שבה אני קונה את הבקלאווה בגלל הכובע והאווירה המשעשעת שהוא משרה.

משום מה המלה ליצן מתויגת לאנשים לא רציניים… פעם קבלתי מאשתי ליום ההולדת קורס של סוף שבוע בליצנות ממדריכים שעובדים עם קליניקלאונס (ארגון של ליצנים רפואיים), ואני יכול להגיד לכם שללמוד להיות ליצן זה עסק רציני מאד שדורש ממך לחפש ולחשוף את הילד הפנימי שבך ולהתמודד עם ה'בושה' של להיראות כמו 'טמבל'.

מאז יש לי כבוד רב לאנשים שמעיזים לחשוף את הליצן הפנימי שלהם לעיני כול…וגם לכובע הנפלא שקיבלתי מתנה בחבילה שהגיע מאימא שלי.

הדפסה